החלטה בתיק ת"א 694-04

1.         עניינה של החלטה זו, היא בקשה ליתן פסק דין כנגד הנתבעת והתובעת שכנגד (להלן: "הנתבעת") ולחיובה בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, בשל העובדה, שלא הפקידה את הסכום שנפסק שעליה להפקיד בתוך 30 יום וכן, לא שילמה את ההוצאות בסך 3,000 ש"ח + מע"מ - וזאת בניגוד להחלטת בית המשפט מיום 14/3/10 שהוקראה לצדדים ביום 24/3/10.

2.         לטענת התובעת והנתבעת שכנגד (להלן: "התובעת"), במצב דברים זה, בו לא הפקידה הנתבעת את הכספים דלעיל, אין מקום להמשך "הדיונים" בפני המומחה שמונה ע"י בית המשפט (להלן גם: "המומחה"), בקשר לטענת ההגנה שטוענת הנתבעת בעניין "הפיגורים" בלוח הזמנים של ביצוע העבודות ע"י התובעת.

3.         על כן עותרת התובעת ליתן פסק-דין המחייב את הנתבעת לשלם לה את הסכומים כדלהלן:

3.1        406,928 ש"ח + מע"מ - לפי החלטת המומחה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום בפועל;

3.2        שכ"ט עו"ד בשיעור 20% + מע"מ וכן שכ"ט עו"ד בשיעור 10% + מע"מ מסכום התביעה שכנגד, שנדחתה;

3.3        אגרת משפט מיום ההוצאה ועד ליום התשלום בפועל;

3.4        הוצאות המומחה בסך 3,927 ש"ח.

4.         לבקשה צורף מכתב ב"כ התובעת למומחה, המבקש ממנו להתייחס בחוות דעתו, לתשלום המע"מ והתייחסות המומחה, על פני המכתב, בכתב-יד, שיש להוסיף מע"מ על הסכומים שצוינו בחוות דעתו.

5.         בתגובתה טוענת הנתבעת, כי דין הבקשה להידחות ולהידחות על הסף.

6.         לטענת הנתבעת, לא נאמר בהחלטת בית-המשפט מיום 14/3/10, כי הפקדת הסכום הנזכר בה מהווה תנאי להמשך ההליכים בתיק, או שהיא מחייבת את הנתבעת גם אם תבחר שלא לפנות למומחה לשם השלמת חוות-דעתו בסוגיות הפיגורים.

7.         הנתבעת מפנה להודעתה לבית המשפט, מיום 6/5/10, שהיא בוחרת שלא להפקיד את סכום חוות-הדעת בקופת בית-המשפט מהטעמים שפורטו בהודעתה, והמהווים - כך לטעמה - חלק בלתי נפרד מן התגובה.

8.         לטעמה של הנתבעת, כלל לא ניתן לתת פסק-דין בשלב זה של ההליכים בתיק, שטרם הושלמו.

8.1        לתובעת תביעה כספית לתשלום חשבון בגין עבודות שביצעה כקבלן-משנה לעבודות אלומיניום עבור הנתבעת, ממנה הוזמנו העבודות כקבלן ראשי מן התעשייה האווירית - המזמין, אך הנתבעת טענה, בכתב ההגנה, בין היתר, טענת קיזוז וכן הגישה תביעה נגדית נגד התובעת בגין פיצויי פיגורים מוסכמים חוזיים, שהתובעת חייבת לה, לטענתה, בגין איחור בביצוע העבודות.

8.2        עילות המחלוקת והתביעות ההדדיות המרכזיות בין הצדדים - כך טוענת הנתבעת - אשר נפרשו בבירור בכתבי-הטענות, היו ועודן טעונות הכרעה של בית-המשפט בפסק-דינו הסופי בשתי התביעות שבתיק והן כדלהלן:

8.2.1     מה ערך העבודות שביצעה התובעת לפי החוזה בין הצדדים?

8.2.2     במסגרת הנ"ל - מה ערכם ומה גורלם של פריטים שלא הורכבו בשטח, אלא נשארו במפעל התובעת ומדוע נשארו במפעל ולא הורכבו?

8.2.3     טענת-הקיזוז ותביעת הנתבעת מהתובעת לפיצויי פיגורים.

9.         לטעמה של הנתבעת, "המנדט" שניתן למומחה ע"י בית-המשפט, לא חרג מעולם מגדר מתן חוו"ד בנושאים לגביהם מונה לעשות כן ולכן המומחה היה ונותר "מומחה" ולא קובע את תוכן פסק-הדין בשתי התביעות בתיק וגם בחוות-דעתו הוא איננו מתיימר לומר אחרת.

10.        לטענת הנתבעת, פירט המומחה בחוות-דעתו את העבודות שהוזמנו מהתובעת ולגבי כל סעיף, פירט את עמדות הצדדים ולאחר מכן, את מסקנתו הוא ואם מגיע לתובעת התשלום בגינו, מדוע וכמה.